צו'ּ יִי (曲艺) הוא כינוי כולל למגוון אומנויות במה מקומיות ומסורתיות, של קבוצות אתניות רבות ושונות בסין. סוגה זו מקורה בספרות הפולקלור שבעל פה ובמוזיקה והשירה המקומית של המחוזות השונים בסין, אשר התפתחו בצורות שונות לאורך ההיסטוריה. על פי מחקרים ונתונים שנאספו מספר "אומנויות הבמה המסורתיות" הפעילות היום בסין הוא מעל לארבע מאות. שני המאפיינים האומנותיים הבולטים ביותר באומנויות הבמה הסיניות המסורתיות הן שירה ודיבור, כאשר היכולת לספר סיפור היא עיקרון מנחה בשתי היכולות. בין אומנויות הבמה הסיניות ניתן למצוא את אופרת בייג'ינג, סיאנג שנג (מעין סטנד אפ קומדי מסורתי), צליל הדרום, תוף הג'ינג יון ועוד. לקריאה נוספת בנושא אומנויות הבמה הסיניות לחצו כאן.
תוף הג'ינג יוּן (京韵大鼓)
את המקור של סוגה זו ניתן למצוא בתופי העץ שהיו נפוצים במחוז חְה בֶּיי, בעיקר בערים צָאנג ג'ואוֹ, וחְה- ג'יאֶן, אבל האומנות בצורתה הנוכחית התהוותה בערים בייג'ינג ושכנתה טיין-ג'ין. סוגה זו נפוצה כיום בעיקר בבייג'ינג וטיין-ג'ין אך גם בדרום ודרום מזרח סין.
מבחינה אומנותית סוגה זו מורכבת משירה ודיבור, כאשר השחקנית הראשית שרה ומדברת כשהיא מלווה את עצמה בתוף, ונגנים נוספים של כלי מיתר כגון סאן סִיאֶן, פּי-פּה וכינור ארבעת המיתרים מלווים אותה לאורך ההופעה.
מבחינת התוכן סוגה זו מתאימה במיוחד לספר סיפורים עלילתיים, ולכן לעיתים קרובות יוצגו עלילות מהקלאסיקות הספרותיות הגדולות של סין לאורך ההיסטוריה כמו- רומן שלוש הממלכות וחלום ההיכלות האדומים.
על היצירה: "לפני עלות השחר" (丑末寅初)
זוהי יצירה לירית קצרה המתארת ברגש עדין את סיפורם ומעשיהם של דיג, חוטב עצים, איכר ומלומד ממש לפני עלות השחר. סיפורם של ארבעת הדמויות הללו כמו לקוח מציור סיני קלאסי המתאר ארבע סוגי אנשים בסין המסורתית.
היצירה מבוצעת על ידי האומנית הצעירה פְנְג סִין-רוּוי השייכת לקבוצת אומנות הבמה המסורתית של העיר טיין-ג'ין. הביצוע הוא משותף יחד עם המורה הנערץ והמפורסם שלה, אמן תוף הג'ינג-ג'ון מאסטר לוּאוֹ יוּ-שְנְג, אשר הקלטות שלו נשתמרו ומוצגות על מסך באופן שמגשר על הבדלי הזמן והמקום.
יצירה זו הוקלטה בשנת 2004 לזכרו של מאסטר לוּאוֹ, ומכאן גם החשיבות של יצירה זו בהעברת ושימור מסורת תוף הג'ינג ג'ון.
