בלדת סוּ ג'וֹאוּ (בסינית סוּ ג'ואוּ טָאן צְה 苏州弹词) ידועה גם בכינוי "ספרון קטן" (סְיאו שוּ 小书)- היא סוגה אומנותיות שהחלה בתקופת שושלת יואן וצמחה מתוך ז'אנר אומנותי שנקרא טאוֹ ז'ן (陶真). היא צמחה במחוז ג'יאנג סו בעיר סוּ ג'ואו, והתפתחה וצברה פופולאריות באזור הדלתה של הנהר הצהוב במקומות כמו שנגחאי וג'ה ג'יאנג. בלדת סוּ ג'ואו הינה אומנות במה סיפורית כאשר השפה בה משתמשים השחקנים הוא הדיאלקט המקומי של העיר סו ג'ואו. במהלך השירה מלווים השחקנים בדרך כלל בכלי מיתר כמו פי-פה או סאן סיאן. התבניות האומנותיות של סוגה זו בדרך כוללים: שירה, סיפור, נגינה וצחוק. הצורה אומנותית יכולה להיות של שחקן אחד, צמד או שלישייה מבצעת. הנרטיב הסיפורי מורכב בדרך כלל מסיפורי אהבה קלאסיים מהמסורת הסינית כמו נערת הנחש הלבן, דרקון הג'ייד, וכו'. בשנת 2006 הוכנסה סוגה זו לתוך הרשימה הסינית הלאומית של אומנויות מסורתיות שיש לשמר.
הסיפור "צופים בירח" הוא קטע הלקוח מתוך הרומן "האגדה אודות הנחש הלבן"- שנכתב בזמן שושלת הטאנג ונחשב לאחד מארבעת רומני הפולקלור הרומנטיים הגדולים ביותר של סין. הרומן מספר על נחש לבן מיתולוגי שחי במשך אלף שנים ולאחר מכן הפך לנערה שמתאהבת ברופא בן אנוש בשם ס'וּ סְיאן ואת סיפור אהבתם מלא התהפוכות. הסיפור "צופים בירח" מתאר שיט לילי רומנטי שעורכים שני האוהבים על הנהר המערבי במהלך חג אמצע הסתיו, ואת צפייתם בירח המלא שמעליהם. מרומן זה בכללותו והסיפור הזה בפרט אפשר ללמוד על השקפתם והערכתם של האנשים שחיו בתקופת הטאנג לאהבה וליופי שבאהבה.
