צוג׳ו (cuju) הוא משחק כדור עתיק שהומצא בסין, הדומה למשחק הכדורגל. משמעות המילה צוג׳ו היא לבעוט בכדור עשוי עור בעזרת כף הרגל.
הצוג׳ו נפוץ כבר בשושלת ההאן (לפני כאלפיים שנה) ועדויות על קיומו נמצאו בכתבים עתיקים כגון רשומות ההיסטוריון של סי-מה צ׳יין. מקורו בעיר לינדזה, בירת מדינת צ׳י (כיום אזור מחוז שאנדונג) בתקופות האביב והסתיו והמדינות הלוחמות. בהמשך התפתח המשחק ולקראת סוף האלף הראשון לספירה, בימי שושלות הטאנג והסונג, הפך הצוג׳ו למשחק עממי מקובל.
בימי שושלת ההאן המשחק נחלק לשני סגנונות. האחד נועד לאימון חיילים. סגנון זה היה תחרותי והצריך יכולות פיזיות, משמעת רבה וכישורי עבודה בצוות. הסגנון השני היה עממי במהותו ונועד להנאה והופעה. סגנון זה שילב גם אלמנטים של מוזיקה וריקוד.
למשחק הצוג׳ו נודעת השפעה ניכרת על התפתחות הכדורגל המודרני ובשנת 2004 פיפ״א וארגונים שונים אף הכריזו על סין כמולדת הכדורגל ועל הצוג׳ו כתצורה הקדומה ביותר של הספורט הפופולרי בעולם.
כספורט עתיק, הצוג׳ו דימה מלחמה וכלל תצורות משחק שונות של עימות ישיר ולא ישיר. בתצורת העימות הישיר המגרש חולק לשניים ונתחם בחומה ריבועית. בכל צד ניצב מבנה דמוי שער ומטרת הקבוצה הייתה להבקיע שער לבית הקבוצה היריבה. בתצורת העימות הלא ישיר ניצב שער אחד מוגבה במרכז המגרש עם פתח צר במרכזו.
עדויות קדומות למשחק נמצאו גם על גבי חותמות שיאו שינג-יין (Xiao Xingyin) שהציגו, למשל, שתי דמויות משחקות בכדורים.
עדויות נוספות מתקופות הסונג והליאו כוללות פסלונים צבעוניים, למשל, של שחקן צוג׳ו מבוגר החובש כובע עגול מחודד, בלבוש גלימה ומגפיים.
בסוף שושלת היואן וואנג יון-צ׳נג כתב את ״אטלס הצוג׳ו״ (חובר שוב בשושלת הצ׳ינג), שהיה למקור חשוב לחקר פעילות הצוג׳ו העממית בימי שושלת הסונג והרגלי החיים בתקופה בכלל.
