צו'ּ יִי (曲艺) הוא כינוי כולל למגוון אומנויות במה מקומיות ומסורתיות, של קבוצות אתניות רבות ושונות בסין. סוגה זו מקורה בספרות הפולקלור שבעל פה ובמוזיקה והשירה המקומית של המחוזות השונים בסין, אשר התפתחו בצורות שונות לאורך ההיסטוריה. על פי מחקרים ונתונים שנאספו מספר "אומנויות הבמה המסורתיות" הפעילות היום בסין הוא מעל לארבע מאות. שני המאפיינים האומנותיים הבולטים ביותר באומנויות הבמה הסיניות המסורתיות הן שירה ודיבור, כאשר היכולת לספר סיפור היא עיקרון מנחה בשתי היכולות. בין אומנויות הבמה הסיניות ניתן למצוא את אופרת בייג'ינג, סיאנג שנג (מעין סטנד אפ קומדי מסורתי), צליל הדרום, תוף הג'ינג יון ועוד. לקריאה נוספת בנושא אומנויות הבמה הסיניות לחצו כאן.
הצליל הטהור מסצ'ואן 四川清音 הוא אחד מאומנויות הבמה המפורסמות והחשובות ביותר באזור סצ'ואן וצ'ונג צ'ינג. הוא בעל היסטוריה של למעלה משלוש מאות שנים. מכיוון שאומנות זו נמסרת ונלמדת מדור לדור, ניתן למצוא מאות יצירות שנשתמרו ומבוצעות על הבמה עד היום.
אחד מהמאפיינים האומנותיים המרכזיים של סוגה זו היא האלמנטים הנקראים טוֹן גדול וטוֹן קטן, כאשר משתמשים באלמנטים של טון גדול בשביל לספר סיפור, ואילו בטון קטן על מנת לתאר רגשות.
במהלך ההופעה הזמרת הראשית מלווה על ידי נגני אֶר-חוּ ופִּי-פָּה, ואילו היא בעצמה אחראית גם לקצב בעזרת רעשן עץ שהיא אוחזת בידה השמאלית, ומכה על תוף במבוק בידה הימנית. את השירה עצמה היא שרה בדיאלקט של מחוז סצ'ואן בנעימה קסומה ומיוחדת.
בלדת סוּ ג'ואוּ 苏州弹词 היא אומנות הבמה הפופלארית ביותר במחוזות גֶ'ה גִיאנג וג'יאנג סוּ, סוגה זו מאגדת בתוכה גם את תת הז'אנרים פִּינג חוּאה (מספר סיפורים) ו-טָאן צְה (מילים מתנגנות). סוגה זו היא המשך לאומנות במה שהחלה בזמן שושלת יואן ובעלת היסטוריה של למעלה מארבעה מאות שנים.
בדרך כלל הופעה זו מורכבת משניים או שלושה שחקנים, כאשר אחד מהם שר ומנגן על כלי בשם סָאן סיאֶן (כלי מיתר בעל שלושה מיתרים) ואילו השני שר ומנגן על פּי-פָּה. בדרך כלל הסיפורים המוצגים בסוגה זו מספרים את סיפור אהבתם של דמות שהמאפיין העיקרי שלה הוא חוכמה וכישרון, לבין דמות שהמאפיין העיקרי שלה הוא יופי חיצוני. בשל אופיו העדין והמתנגן של הדיאלקט של אזור סוּ ג'ואו שבא לידי ביטוי בשירה ובדיבור, בלדת סוּ ג'ואוּ נחשבת לאחד מ-"הקולות היפים ביותר של סין".
על היצירה: "אדמונית העץ של פְּנְג ג'וֹאוּ" ו-"הירח של סוּ ג'וֹאוּ" 《彭州牡丹苏州月》
יצירה זו היא שילוב מרתק וייחודי של שני הסגנונות- צליל צלול ובהיר מסצ'ואן ובלדת סוּ ג'ואו. היצירה מתארת את הנוף הייחודי של מחוז סצ'ואן בכלל ואדמונית העץ בעיר פְּנְג ג'וֹאוּ בפרט, כמו גם את יופיו של מחוז ג'יאנג סוּ ואת העיר סוּ ג'ואו לאור הירח. שני האלמנטים- אדמונית העץ והירח, הם סימבולים בתרבות הסינית ובאמצעותם מבקשת יצירה זו לאחל לעם הסיני חיים שקטים ושלווים ומאושרים.
כתוביות: מנדרינית/ אנגלית.
