סדרת התרבות התיעודית "בואו נלך לסין" מתוכננת ומופקת באופן בלעדי על ידי עיתון הצ'יינה דיילי. הסדרה מתמקדת בעיקרה בדרך המשי, ומציגה בצורה פשוטה אל מסעותיו בסין של איש הטלוויזה הזר קווין קוק. במהלך הסרט צוות ההפקה ואנשי הטלוויזיה הזרים הלכו וחקרו אזורים רבים בסין ביניהם בייג׳ינג, ש׳יאן, יאנ-אן, ח׳אנג׳ואו, צ׳נגדו, אבה, גאנדזי, ג׳ינגדהג׳ן, יודו, רויג׳ין ועוד. על פי ההשקפה של הצד שלישי בסיפור דרך ניסיונו האישי של הזר קווין קוק, הסדרה מביאה אלינו את תרבותה העשירה של סין המסורתית, ומציגה את הפיתוח והמורשת של תרבות זו בצורה חיה וצבעונית, כמו גם את החיוניות והחדשנות של תרבות סין המודרנית. בכך הסדרה מביאה לקהל ולמשתמשי הרשת הזרים תחושה אותנטית ומקורית על תרבותה של סין, וכך יכולים הצופים לגלות את החדשנות היצירתית בתרבות התעשייתית של סין ולהבין את סגנון ואורח החיים של הסינים בעידן המודרני. הסדרה התיעודית מכילה 6 פרקים (כל פרק כ-15 דקות) והיא דנה בשישה נושאים מרכזיים: תעשיית הפורצלן, ייצור נייר וקליגרפיה, רפואה סינית מסורתית, עיצוב בגדי משי, משחקי אנימציה, ותיירות מהפכנית קומוניסטית.
"בואו נלך לסין" פרק 1 – תעשיית הפורצלן
כאן נמצא מקורה של המילה China (סין) וראשיתם של חוקרי פורצלן רבים, באותו הזמן בו קורה הפרק הראשון של הסדרה ״בואו נלך לסין״ המתחיל בטיול אל ג׳ינגדהג׳ן. קווין, בחור אמריקאי מטקסס הנחשב לסיניקן רציני, פגש במקום זה את חברתו הותיקה פיי-לי. פיי-לי, אמנית בציור מערבי והיתוך פורצלן, הובילה והדריכה את חברה קווין אל עולם הפורצלן המקסים. כאן יילמד קווין את עבודת יצור אומנויות הצ׳ינג-ח׳ואה (שם נרדף לאומנות שריפת הפורצלן), יחווה את המערכת הממוסדת העתיקה של הפורצלן, ויחקור את סודות תעשיית כבשני הפורצלן. קווין ייסע אל האזורים המודרנים והעתיקים במערבה של סין, יבין את את מרכזי יצור הפורצלן של ימינו, וירגיש מבפנים את החברה המקומית. אל תטעו לחשוב שפורצלן זוהי רק מסורת עתיקה, הדור החדש של שנות ה-90 ואילך ילמד אתכם איך להכיר לעומק את תהליך שריפת הסודה, כך שאל תחשבו שפורצלן הוא רק כלי קישוט קטן כי מאסטר הפורצלן של ימינו ייתן לכם טעימה על פיתוח התהליך. נתחיל בדרום המשגשג של סין, עם תחילת מסעו של קווין מג׳ינגדהג׳ן.
"בואו נלך לסין" פרק 2 – ייצור נייר וקליגרפיה
לא מצליחים לכתוב את הסימניות הסיניות:
פעמוני הגמלים הם שהחזירו את קווין אל העיר צ׳אנגאן העתיקה. יותר מעשר שושלות הצליחו בעבר לשגשג ולפרוח במקום זה, זוהי נקודת ההתחלה של דרך המשי, עדות למורשת החברתית והחלפת התרבויות, בנוסף מקורו של תהליך ייצור הנייר גם כן התחיל מכאן. לכאורה כל נייר נראה פשוט, אך זה מצריך תהליך הכולל המון ליטושים והמתנה ארוכה. אפילו לאחר זאת התהליך עדיין לא נגמר, הסימניות סיניות הכתובות על גבי הנייר היא העדות האמיתית להתפתחות והשינויים ההיסטוריים. יש סימניות פשוטות וכאלה מורכבות, סימניות איטיות לכתיבה מול מהירות. לכל סימניה סוגים רבים של סגנונות כתיבה, אף כולן עוצרות בחובן את אותה חוכמה סינית והשקפת עולו של העם הסיני. האוירה והסגנון של הקליגרפיה הסינית התפשטו בסימטאות הקטנות וברחובותיה הצרים של העיר, מחכים לקווין שיגיע לחקור ולגלות אותם.
"בואו נלך לסין" פרק 3 – רפואה סינית מסורתית
מיתולוגיה הסינית העתיקה, אל החקלאות היה טועם צמחי המרפא היה אל החקלאות שותל צמחי מרפא רבים על מנת להבין את תכונותיהם. במאז ועד היום רפואת המרפא בסין עדיין נשענת על ממצאיו המופלאים, בנוסף תורתו הפכה למערכת לימוד ממוסדת. בגלל מקורם השונה של הצמחים, גם צמחים זהים, יהיו בעלי השפעה שונה, במהלך טיולו זה של קווין הרפואה הסינית היא לא עוד מיתולוגיה מיסטית, צמחי המרפא מופיעים בעולם הקולינרי, בשקיות התבלינים, בצבעים, בקישוט הציורים ובעוד צורות רבות, והיא מביאה אלינו טעמים, צבעים ואפילו הנאה רבה. למען האמת אתם יכולים לגלות כי הרפואה הסינית נסתרת בהרבה פינות בחיים שלנו, וכך הטיול המדהים של קווין התחיל.
"בואו נלך לסין" פרק 4 – עיצוב בגדי משי
אם רכבתם על גמל, ועברתם דרך סופות החול עד מקום שנקרא דונח׳ואנג, אתם תתפלאו לראות שעדיין קיימים מקומות קסומים כאלה בעולם. מערות מוגאו טומנות בחובן סיפורי אלף לילה ולילה, כך שכל אדם שעבר בדרך זו הוא עדות שקטנה לסיפור המקום. פיי-טיאן הבודהה המרחפת, אייל תשעת הצבעים הקדוש, התקרות המעוטרות של המקדשים, הבודהיסטוות ועוד. בנוסף ישנן קבוצות של מעצבי תלבושות, אשר כבר מזמן שמעו את הקריאה והרגישו את הפאר וההדר של מערות מוגאו. מלבד זאת לאחר שנתלקו בעיצוב התשלבושות על דרך המשי הם החלו להביע את עצמם מחדש. במסע זה של חיפושים ומפגשים, כל מה שמחכה לקווין הוא ההצגה שלו עצמו.
"בואו נלך לסין" פרק 5 – משחקי אנימציה
"בואו נלך לסין" פרק 6 – תיירות מהפכנית קומוניסטית
