אומנויות במה סיניות מסורתיות

02.07.2020

צו'ּ יִי (曲艺) הוא כינוי כולל למגוון אומנויות במה מקומיות ומסורתיות, של קבוצות אתניות רבות ושונות
בסין. סוגה זו מקורה בספרות הפולקלור שבעל פה ובמוזיקה והשירה המקומית של המחוזות השונים
בסין, אשר התפתחו בצורות שונות לאורך ההיסטוריה. על פי מחקרים ונתונים שנאספו מספר "אומנויות
הבמה המסורתיות" הפעילות היום בסין הוא מעל לארבע מאות.
שני המאפיינים האומנותיים הבולטים ביותר באומנויות הבמה הסיניות המסורתיות הן שירה ודיבור,
כאשר היכולת לספר סיפור היא עיקרון מנחה בשתי היכולות.

חלק מאומנויות אלו בעלות מאפיין "דיבורי" חזק יותר כגון: סיאנג שנג (相声-מעין סטנד-אפ קומדי
מסורתי), ופִּינג שוּ (评书-מספר סיפורים- בדרך כלל סיפורים היסטוריים בעלי מאפיין דרמטי חזק). ואילו
חלק הן בעלות מאפיין "שירי" חזק יותר כגון: תוף הג'ינג יוּן- (京韵大鼓-שירת סיפורית בליווי תוף
מסורתי). בנוסף יש אומנויות נוספות המשלבות גם ריקוד בנוסף לשירה והדיבור כגון: רוטציית הזוגות
(二人转 אומנות בה בדרך כלל ישירו גבר ואישה דיאלוגים קומיים).

אחד מהמאפיינים האומנותיים הבולטים של סוגה זו היא העובדה שבניגוד לאומנויות במה קלאסיות יותר
בסין כגון אופרת בייג'ינג- באומנויות הבמה המקומיות בדרך כלל אין דמות אחת בעלת תפקיד אחד
מוגדר בהופעה, אלא שחקן אחד יכול לשחק מגוון רחב של דמויות ותפקידים באותה הצגה. בשל האופי
הבידורי והקליל יותר של הופעות אלו בניגוד לאומנויות הקלאסיות, מספיק אדם אחד או שניים, בליווי כלי
נגינה פשוט או לעיתים אפילו ללא כל ליווי כלל, אשר עולה לבמה מתחיל בדיאלוג יחד עם הקהל על מנת
ליצור את הקסם הפשוט של סוגה אומנותית זו.

ההיסטוריה הארוכה של סין והתהפוכות הרבות שחוותה לאורך השנים השפיעו ועיצבו את התרבות
הסינית. בנוסף, גם הגיוון האתני הגדול בסין השפיעה על התוכן, הצורה והמבנה האומנותי של אומניות
הבמה המסורתיות. בסין כמעט לכל קבוצה אתנית ואפילו לכפרים מסוימים יש את אומנויות הבמה
המקומיות שלהן, לדוגמה שירת השמיים של הקבוצה האתנית "ז'וּאנג" (壮族唱天) אשר נמצאת בעיקר
במחוז גוּאנג סִי. אומנויות במה מקומיות אלו מושפעות גם מהתרבות וההיסטוריה המקומית וגם
מהתרבות הסינית בכללותה.