העיר לשאן ( Lèshān) נמצאת בדרום מחוז סצ'ואן (Sichuan). שמה הקודם של העיר היה "Jiazhou". לעיר יש היסטוריה רבת שנים, נוף מהפנט ותרבות עשירה. העיר ידועה הודות להר Emei הצמוד לה. בנוסף גם הודות לפסל בודהה דה פו (Da Fo) הענק בן אלפי שנים – אשר מוכרז כאתר מורשת תרבות עולמית. לשאן היא משכנו של המשורר גואו מורו (Guo Moruo). בלשאן יש יערות, שמורות טבע , נקודות תפציות, גאו פארק, מכרות ועוד. הבודהה וההר של לשאן נהנים ממוניטין בבית ובחו"ל והם נכללים ב-"במורשת העולם של התרבות והטבע". בעיר קיימות גם אטרקציות תרבותיות אחרות כמו: הקניון הגדול ב- Jinhekou והרכבת Jiayang, ועוד. בהתבססות על נתונים מחקריים של תיירות לשאן: נבנו 12 נקודות תצפית ברמה 4A-level, ו-2 נוספים נבנו ברמה 5A-level. בשנת 2018 לעיר הגיעו 57,335,500 תיירים מקומיים וזרים. כלכלת התיירות הכוללת בעיר מדורגת במקום השני במחוז לאורך השנים.
פסל הבודהה הענק
פסל הבודהה הענק הידוע גם בודהה של לינגיון (Lingyun), ממוקם לצדו של מקדש לינגיון, המשקיף על מפגש הנהרות: מינג'יאנג, דאדו וצ'ינגיי בסמוך לעיר לשאן שבדרום לסצ'ואן. הפסל מתאר את דמותו של מאיטריה- את הבודהה העתידי. חפירות הפסל נארכו במשך כ- 90 שנה בתקופת שושלת טאנג.
הר אומיי- Éméi Shān
הר אומיי הוא אחד מארבעת ההרים הקדושים לבודהיזם בסין. ברחבי סין המבנים, הפסלים, כלי הנגינה, כללי הנימוס, המוזיקה, הציור וכדומה מגלמים את התרבות הדתית של ההר אומיי. בשנת 1996 הכריז ארגון אונסק"ו על ההר כאתר מורשת תרבות עולמית בשל המורשת התרבותית הבודהיסטית במקדשים הבודהיסטים שבהר וכן בשל אתר הטבע עם מגוון נרחב של צמחים.
ההיסטוריה והתרבות של גויאג'ואו
מקדש קונפוציוס בלשאן: ממוקם במתחם לאו שיאנג דינג (Lao Xiang Ding) במחוז שיז'ונג ( Shizhong District), הוא נבנה לראשונה בשושלת טאנג, ולאחר מכן שופץ ונבנה מחדש בשושלת צ'ינג (Qing ).
חומת העיר העתיקה של ג'יאנג: ממוקם בקהילה של ביתא (Baita) ברחוב בושוי (Boshui), שבמחוז שיז'ונג. אזור חומת העיר הוא כ- 21941 מ"ר. האזור הוא תבנית מעין-כפולה של קיר פנימי מעגל וקיר חיצוני חצי מעגל. חומת העיר בנויה לאורך הנהר ועולה או נסוגה עם המים. זוהי יחידת הגנה על שרידים תרבותיים במחוז סצ'ואן.
לאו שיאו (Lao Xiao): ממוקם על הר גאוביאו (Gaobiao) במחוז שיז'ונג והוא משתרע על שטח בגודל 1247.5 מ"ר. הוא מורכב משלושה מבנים עתיקים, מקדש וואנשו (Wanshou), מגדל וואנג'ינג (Wanjing) ומגדל לינגגואן (Lingguan). לאו שיאו מסמל את התרבות ההיסטורית הטאואיסטית לשאן והארכיטקטורה הטאואיסטית והוא יחידת הגנה של שרידים תרבותיים במחוז סצ'ואן.
אולם הבודהה
אולם הבודהה באומיי הוא הגדול מבין מקדשי הבודהיזם של סין. אולם הבודהה הוא האטרקציה התרבותית התיירות הכוללת חוויה דתית, אקולוגית ופנאי עירוני.
פארק הבודהה
הפארק צמוד לפסל הבודהה הענק. שני המקומות שייכים לאזור הליבה של "המורשת הכפולה העולמית", והם מהווים נקודת נוף תרבותית בודהיסטית, סט של אמנות פיסול, אמנות הגן. עשרות אלפי פסלי הבודהה שנמצאו במקום זה נוצרו בעיקר בטכנולוגיית פיסול של צוק. הפסלים גולפו על ידי הפרופסורים של האקדמיה לאומנויות בסצ'ואן. אחד מיוצרי הפסלים הוא מר ליו קאיוק (Liu Kaiqu) , שהיה גם אחראי על עיצוב האנדרטה- לגיבורי העם בבייג'ינג.
צוק הבודהה (Buddha Cliff)
באתר יש כ-2470 פסלי בודהה, האתר קדום יותר מהבודהה הענק של לשאן. התחילו לגלף את הפסלים בתקופת שושלת סוי. בשונה מפסל בודהה הענק, פסלים אלה נעשו על ידי העם העממי עם תוכן מגוון יותר, אומנותי וצבעוני יותר. מבין הפסלים, הגדול ביותר הוא פסל בדמות מאיטריה- הבודהה העתידי שגובהו כ- 2.7 מטר.
משכנו הקודם של המשורר גואו מורו (Guo Moruo )
ביתו הקודם של המשורר הסיני גואו מורו שחיי בשנים 12/6/1978- 16/11/1892 אשר היה סופר, משורר, היסטוריון, ארכיאולוג ובכיר בממשל. ביתו מציג את ההתפתחות המפוארת של גואו מילד למשורר דגול.
הבית נמצא מצפון לדרום במרגלות ההר סוי ופונה לנהר דדו. סגנון הבית גם היום הוא פשוט כמו שיריו של המשורר. שיריו על התה, הנחל, הנוף הכפרי נכתבו בבית הזה.
הרכבת של ג'ייאנג (Jiayang)
ההתפתחות הטכנולוגיה הפכה את הרכבת למציאות קלה נקיה ונוחה. הקטר הדיזל החשמלי החליף את קטר קיטור אשר כבר ריצה מאות אלפי שנים. הרכבת של ג'יאנג נחשבת כ"מנוע הקיטור האחרון והמאובן של המהפכה התעשייתית ". תרבות קטר האדים הופכת את אזור ההר הזה לתוסס, ומושכת אליו תיירים רבים מהעולם. העגלה הצרה, הגג הנמוך, התחושה המתנדנדת והקצב האיטי גורמים לאנשים להתחיל תהליך של מסע בזמן, חזרה אל הכפר בעידן קטר האדים.
יער הייזוגו (Heizhugou)
גודל יער הייזוגו כ -838 מ"ר, ממוקם במחוז האוטונומי הנקרא איביין יי (Ebian Yi), בעיר לשאן. ביער זה יש זנים ומינים נדירים ונוף קסום. באזור זה יש כ- 73 נקודות תצפית הכוללות משאבי נוף שונים כמו: מים, הר, מעיינות, יער אבן ועוד.
סיור לילי בנהרות
סיור לילי בשלושת נהרות הוא חוויה תיירותית חדשה שנוצרה על ידי העיר לשאן. הסיור מציג את תרבות והיסטוריה של העיר על ידי טכנולוגיה ואפקט אור וצל.
ישנם ארבעה חלקים בסיור לילי: ייצוג העיר העתיקה, מופע ציור סיני מסורתי, מופע נוף עירוני והצגה כיצד מעירים את הבודהה ישנה.
חומת העיר העתיקה תחת האורות נראית כמו זהב הצף על פני המים. הבתים ואורות הניצבים לצד הנהרות, משקפים את קווי המתאר של העיר העתיקה.
כנס התיירות של סצ'ואן
כנס התיירות הבינלאומי בסצ'ואן הוא אחד משלושת הכנסים הגדולים שאורגנו על ידי מחוז סצ'ואן. הכנס הוא פלטפורמה חשובה לקידום הכוח לבניית המחוז המערבי המוביל והיעד התיירותי החשוב בעולם. הכנס נערך בהצלחה במשך חמש תקופות. שטח הכנס הוא עד 35 אלף מ"ר. הפעילויות כוללות מסחר תיירותי , תערוכות צילום תיירותיות, נטורקינג, ועוד. אשר כל אלה יספקו פלטפורמת שיתוף פעולה מתפתחת ומקיפה למשתתפי הכנס.
מורשת ותרבות
אומנות לחימה של אומיי Emei: מורשת תרבותית לאומית, אחת משלושת האסכולות לאומנויות לחימה המסורתיות. היא מבוססת על מהות הבודהיזם והטאואיזם. מכילה שילוב של קשיחות וגמישות, תרגול פנימי וחיצוני.
התמונה (תמונה משמאל): מציגה את ראש השנה של ג'יא-ג'יאנג (Jiajiang). בתמונה ניתן מורשת תרבותית לאומית, עם חגיגות ושמחה. התמונה ממחישה את מאפייני השמחה, ההרמוניה והתקווה לעושר ושלום.
תמונת הדרקון מוחואן (Muchuan) משובץ קש (התמונה מימין) :מציגה מורשת תרבותית לאומית, שמקורה בשנה הראשונה של ז'נגואן (Zhenguan) שושלת טאנג. בתמונה ניתן לראות אמנות ריקודי הדרקון הסיני וה"מאובן החי "של תרבות בשו (Bashu)העתיקה.
רחוב האוכל
מאות מסעדות של לשאן ושווקים ממוקמים ברחוב האוכל ג'אנג-גונגיאו (Zhanggongqiao) הרחוב ללא ספק הוא "האדמה הקדושה" עבור אוהבי האוכל!
מנות מפורסמות שמומלץ לטעום ברחוב האוכל:
ברווז מתוק- בעקבות מלאכת הבישול של המטבח הקיסרי של שושלת צ'ינג, המנה המסורתית היא ברווז עם עור חום, פריך ומתוק. בשר רך ובעל ריח טעים.
בקר צ'יאוג'יאו (Qiaojiao)– מרק צלול, ניחוח עדין, המכיל בקר רך. המנה מקלה על השיעול והקור.
טופו סיבא (Xiba)– "טופו מאודה עם ירקות", הטופו הלבן הרך בעל טעם טרי ומתוק.
(המידע באדיבות "Leshan Culture, Radio, Television and Tourism Bureau").
